מאת: אסף קופפר

חקיקת ה-CHIPS Act בארה"ב, שהקצתה מעל 52 מיליארד דולר לתמיכה בתעשיית השבבים המקומית, נועדה להחזיר את הייצור האסטרטגי הזה לאדמת ארה"ב. מזה עשורים שהתעשייה עברה למזרח אסיה, בעיקר לטאיוואן ודרום קוריאה, שם מובילות את השוק חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור (TSM) וסמסונג (005930.KQ). החוק מספק תמריצים משמעותיים לחברות אמריקאיות ואחרות להקים מפעלי ייצור חדשים בארה"ב, להפחית את התלות הגיאופוליטית בטאיוואן ולחזק את הביטחון הכלכלי והטכנולוגי של המדינה.

מאז כניסת החוק לתוקף, חברות כמו אינטל (INTC) הכריזו על השקעות משמעותיות בבניית מתקני ייצור שבבים חדשים באריזונה ובאוהיו, מתוך מטרה להחזיר את ארה"ב לעמדת הובלה. TSMC עצמה, בלחץ אמריקאי, הקימה שני מפעלים באריזונה בהשקעה של 40 מיליארד דולר, במטרה לייצר שבבים מתקדמים עבור חברות כמו אפל (AAPL) ואנבידיה (NVDA). סמסונג אף היא הרחיבה את פעילותה בטקסס עם מפעל בהיקף של 17 מיליארד דולר. עם זאת, הדרך לשיקום התעשייה האמריקאית עוד ארוכה, שכן עלויות הייצור המקומיות גבוהות בעשרות אחוזים לעומת המזרח, וישנו מחסור בכוח אדם מיומן בתחום.

בעיות נוספות המונעות את החזרת הייצור לארה"ב כוללות את ההעדר של שרשרת אספקה מלאה ומקומית לשבבים. רוב חומרי הגלם והתשתיות הדרושות עדיין מיוצרים מחוץ לארה"ב, דבר שמקשה על חברות מקומיות להתחרות בתמחור מול ענקיות הייצור במזרח. בנוסף, בניית מפעלים חדשים לייצור שבבים היא תהליך שלוקח שנים ודורש השקעות אדירות, כך שהתועלת הישירה מה-CHIPS Act לא תורגש במלואה עוד שנים קדימה.

מפעל ייצור שבבים (תמונה להמחשה בלבד)

עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, המדיניות התעשייתית של ארה"ב עשויה להשתנות באופן משמעותי. טראמפ כבר הבהיר בעבר כי הוא תומך בהגנה על התעשייה המקומית באמצעות מכסים ורגולציה מחמירה על חברות זרות, בעיקר סיניות. סביר להניח כי ממשלו יפעיל לחץ נוסף על חברות אמריקאיות לצמצם את התלות שלהן בשבבים מיובאים ויגדיל את המענקים לחברות שיפתחו ייצור מקומי. גישה זו עשויה להעמיק את המתיחות עם סין ולהאיץ את המגמה שבה חברות כמו מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN) וגוגל (GOOGL) מנסות לפתח שבבים משלהן כדי להימנע מתלות ביצרניות חיצוניות.

עבור שוק ההון, המדיניות החדשה יוצרת הזדמנויות ואתגרים. מניות של חברות שבבים אמריקאיות עשויות ליהנות מצמיחה משמעותית בעקבות הגברת התמיכה הממשלתית, אך מנגד, המתיחות עם סין והחשש מהשלכות רגולטוריות עלולות ליצור תנודתיות בשוק. אנבידיה, שכיום תלויה ב-TSMC לייצור השבבים שלה, תיאלץ להתמודד עם אי-הוודאות סביב ההסכמים המסחריים החדשים, בעוד אינטל עשויה להיות בין הנהנות העיקריות מהמהלך. אפל, שנשענת על שבבים מתקדמים מטאיוואן, עשויה להאיץ את תוכניות הייצור בארה"ב כדי לצמצם סיכונים גיאופוליטיים.

מפעלי ייצור השבבים של TSMC עם מכונות הליטוגרפיה של ASML (תמונה להמחשה בלבד)

בנוסף, תעשיית השבבים עצמה משתנה באופן מהותי. עם עליית הביקוש לשבבי בינה מלאכותית, חברות כמו אנבידיה ואמזון מפתחות שבבים מותאמים אישית שיאפשרו להן להפחית את התלות ביצרניות צד שלישי. בעוד שבעבר שבבים היו נחלתן הבלעדית של חברות כמו אינטל, AMD ו-TSMC, כיום חברות טכנולוגיה גדולות מעדיפות לפתח ולשלוט בשרשרת הייצור שלהן, מהלך שמוסיף עוד לחץ על התעשייה.

בסופו של דבר, ה-CHIPS Act כבר החל לשנות את מפת הייצור העולמית, אך הדרך להחזרת השליטה האמריקאית בתעשיית השבבים עדיין ארוכה. עם ממשל טראמפ הבא, התמיכה הממשלתית בתחום עשויה להתחזק, אך גם המתחים המסחריים עשויים להסלים. המשקיעים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות, שכן ההשפעה על שוק ההון ועל הכלכלה האמריקאית עשויה להיות משמעותית ביותר בשנים הקרובות. השאלה הגדולה היא האם המאמצים של ארה"ב יצליחו להחזיר את ההובלה האמריקאית בתעשיית השבבים, או שמא הגורמים הכלכליים והגיאופוליטיים ימשיכו להוות מכשול משמעותי בדרך להצלחה.

מקורות:

CNBC