מאת: אסף קופפר, מחלקת מחקר אינטראקטיב ישראל

רכבים חשמליים (EVs) הם ללא ספק העתיד של התחבורה. עם התגברות החששות לגבי שינויי אקלים וזיהום אוויר, המעבר מכלי רכב מבוססי דלק מאובנים ל-רכבים החשמלים תפס תאוצה משמעותית ברחבי העולם. בתוך הנוף המתפתח במהירות, מתפתחת מלחמה מסקרנת – מלחמת תקני טעינה. במרכז המלחמה הזו עומדת טסלה, ענקית תעשיית ה-EV, שמובילה שינוי באמצעות חדשנות בתשתיות הטעינה והטכנולוגיה המובהקת שלה. אבל על מה המלחמה הזו? מי הם השחקנים העיקריים? ואיך היא משפיעה על הצרכנים ועל התעשייה בכלל? בואו נצלול פנימה.

אז מהי מלחמת תקני הטעינה?

במילים פשוטות, מלחמת הטעינה עוסקת ביצירת תשתית טעינה סטנדרטית לתעשיית הרכב החשמלי אשר ניתנת להפעלה בצורה אמינה ויעילה. המטרה היא להבטיח שלא משנה איזה רכב חשמלי בבעלותך, תוכל להטעין אותו בכל עמדת טעינה מבלי לדאוג לבעיות תאימות. אבל עם מספר טכנולוגיות טעינה שמתחרות על דומיננטיות, השגת מטרה זו היא אינה משימה פשוטה.

כיום, ישנם שלושה תקני טעינה עיקריים בעולם: רשת ה-Supercharger של טסלה, מערכת הטעינה המשולבת (CCS) המועדפת על ידי רוב יצרניות הרכב האירופאיות והאמריקאיות, וה-CHAdeMO, המועדפת בעיקר על ידי היצרנים היפניים. כל תקן הוא ייחודי בארכיטקטורה ובביצועים שלו, מה שמוביל למחלוקת של התעשייה על מי מהתקנים האלה צריך להפוך לסטנדרט האוניברסלי.

המלחמה היא בעצם על איזה תקן ינצח ויהפוך להיות התקן אוניברסלי עם נתח שוק הכי גדול.

שחקנים עיקריים: טסלה, CCS ו-CHAdeMO

רשת הסופרצ'רג'ר הייחודית של טסלה היא הגדולה והיעילה ביותר בעולם, עם למעלה מ-25,000 עמדות טעינה ברחבי העולם. יכולות הטעינה המהירה והשילוב הרצוף שלה עם רכבי טסלה הציבו סטנדרטים גבוהים לתעשייה. עם זאת, הבלעדיות שלה לרכבי טסלה מציבה בעיתיות של יכולת הטענה של מותגי רכב שונים.

מצד שני, תקן ה-CCS, הנתמך על ידי פורד, ג'נרל מוטורס ופולקסווגן, צובר במהירות אחיזה. השילוב של מחבר AC לטעינה איטית ומחבר DC לטעינה מהירה מציע רמה גבוהה של גמישות. תקן זה מאומץ יותר ויותר באירופה ובצפון אמריקה, מה שהופך אותו למתחרה חזק במלחמת תקני הטעינה.

לבסוף לתקן ה-CHAdeMO, בגיבוי ניסאן, מיצובישי וטויוטה, יש נוכחות משמעותית במיוחד ביפן. עם זאת, האימוץ שלה בשווקים אחרים מוגבל, מה שגורם לתן זה לפגר אחרי עמדות הסופרצ'רג'ר של טסלה וה-CCS.

איפה טסלה עומדת בתעשיה?

כחלוצה ומנהיגת תעשיית הרכבים החשמליים, לעמדתה של טסלה במלחמת תקני הטעינה הזו יש משקל משמעותי. בצעד מפתיע, טסלה הודיעה בשנה שעברה שהיא תשתף את עיצוב מחבר הטעינה שלה, ועודדה יצרניות רכב אחרות לאמץ אותו ולעזור להפוך אותו לסטנדרט החדש. מהלך זה נתפס כמשנה את כללי המשחק, שכן מערכת טעינה סטנדרטית ויעילה כמו זו של טסלה יכולה להגביר משמעותית את אימוץ הרכבים החשמליים.

לאחרונה, שתי יצרניות הרכב האמריקאיות הגדולות והוותיקות, פורד (F) וג'נרל מוטורס (GM), הכריזו על תוכניות לשלב את טכנולוגיית הטעינה של טסלה בדור הבא של הרכבים החשמליים שלהם, החל משנת 2025. 

בימים האחרונים הודיעה גם ריביאן (RIVN) עוד יצרנית רכבים חשמליים אמריקאית, על חתימת עסקה עם טסלה שתאפשר לה להתחבר לרשת העמדות הטעינה של סופר-צ'ארג'ר שלה, ובכך סימנה צעד משמעותי במירוץ להציע ללקוחותיה פריסת תשתית חשמל בצפון אמריקה. עד אביב 2024, לכלי הרכב של ריביאן תהיה גישה לתשתית הטעינה העצומה של טסלה באמצעות מתאם, ועד 2025, הדגמים הקרובים של ריביאן יתמכו באופן מובנה ברשת סופרצ'ארג'ר של טסלה. שותפות אסטרטגית זו לא רק מקרבת את טסלה להפוך לפתרון הטעינה הסטנדרטי לרכבים חשמליים בצפון אמריקה, אלא גם מחזקת את המחויבות של ריביאן לקידום אנרגיה ירוקה. 

בנוסף נודע בימים האחרונים כי יונדאי (HYMTF) ענקית הרכב הקוריאנית, שוקלת לאמץ גם היא את תקן הטעינה הצפון אמריקאי (NACS) של טסלה, המהווה כ-60% מעמדות הטעינה המהירות בארה"ב. 

מנכ"ל יונדאי ג'אהון צ'אנג ציין שהחברה בוחנת עם טסלה אפשרות לבצע התאמה כדי שהעמדות של טסלה יוכלו להטעין מהר יותר את רכבי יונדאי. המהלך יוכל לעזור לטסלה להיות זכאית ל-7.5 מיליארד דולר בסובסידיות של ביידן ולחזק את מעמדה בתחום תקני הטעינה.

מדובר בהחלטה גדולה מכיוון שמעבר של יצרנית רכבים קוריאניות גדולה כמו יונדאי לשימוש בתקן הטעינה של טסלה יוכל לגרור עוד יצרניות קוריאניות לעבור להשתמש בתקן זה והמשמעות היא התחזקות תקן הטעינה מחוץ לארה"ב מה שיכול להוביל למעבר להדרגתי לתקן זה בדרום קוריאה.

כל החלטות האחרונות האלו של יצרניות מותגי רכב משמעותיות להצטרף לתקן הטעינה של טסלה מסמנות ניצחון משמעותי עבור החברה במלחמת הטעינה, מה שמקדם אותה לעבר עתיד פוטנציאלי בו יהיה לה נתח שוק משמעותי בשוק הטעינה ואולי אף תהפוך להיות סטנדרט תקן הטעינה האוניברסלי.

 

היבטי צרכנות והשלכות תעשייתיות

מנקודת המבט של הצרכן, היעדר תקן טעינה מאוחד הוא מכשול לאימוץ נרחב של רכבים חשמליים. חרדת טעינה, הנובעת מאי הוודאות לגבי מציאת עמדת טעינה תואמת תוך כדי תנועה, מרתיעה קונים פוטנציאליים רבים. לפיכך, תקן מקובל אוניברסאלי יפיג את החשש הזה, ויעודד יותר צרכנים לעבור לרכבים חשמליים.

בחזית התעשייה, מלחמת הטעינה עלולה להוביל לגיבוש ויישור משמעותי. כשיצרניות רכב גדולות נוטות לתקן של טסלה, אנו עשויים לראות הפסקה הדרגתית של תקנים אחרים, מה שיוביל לתשתית טעינה מאוחדת, יעילה וידידותית יותר למשתמש.

 

שינויים ומגמות: מלחמת הטעינה של EV

בעשור האחרון, אנו עדים למעבר משמעותי מכלי רכב המונעים בדלק מאובנים לרכבים חשמליים (EVs), כאשר החברה מכירה יותר ויותר בדחיפות של טיפול בשינויי האקלים. לצד השינוי הזה, צמח שדה קרב חדש: המלחמה על תקני הטעינה.

ככל שיותר ויותר צרכנים מאמצים כלי רכב חשמליים, התחרות לשלוט בתשתית הטעינה של הרכבים החשמליים התגברה. מספר תקני טעינה נכנסו לפעולה, כולל מערכת הטעינה המשולבת CCS, CHAdeMO והמערכת הסופרצ'ארג'ר של טסלה. ב"מלחמת הטעינה" המתמשכת הזו, יצרניות רכב שונות, יצרניות עמדות טעינה וחברות טכנולוגיה מתחרות על דומיננטיות, ומבקשות לבסס את תקן הטעינה המועדף עליהן כנורמה בתעשייה.

היבטי צרכנות ושחקנים ראשיים

נקודת המבט הצרכנית במלחמת הטעינה הזו היא בעלת ניואנסים. מצד אחד, תקן דומיננטי יחיד יכול לפשט את תהליך הטעינה, ולמזער בלבול לגבי תאימות וזמינות. מצד שני, תחרות בין תקנים יכולה להניע חדשנות, וכתוצאה מכך זמני טעינה מהירים יותר ושירות טוב יותר.

טסלה, חלוצה בטכנולוגיית רכב חשמלי, נקטה בגישה ייחודית על ידי פיתוח רשת הסופרצ'ארג'ר הייחודית שלה. אסטרטגיה זו הייתה מרכזית להצלחתה של טסלה, מכיוון שהיא מבטיחה ללקוחות את הזמינות והמהירות של עמדות הטעינה. לעומת זאת, בעלי רכבים שאינם טסלה נאלצים לרוב להסתמך על רשתות טעינה של צד שלישי, שיכולות להיות פחות אמינות ואיטיות יותר.

כמה שחקניות אחרות מתמודדות גם הן על דומיננטיות בשוק הטעינה. צ'רג' פוינט (CHPT), אחת ממפעילי רשת הטעינה הגדולים בעולם, תומכת בתקן CCS הנפוץ על ידי יצרניות רכב אמריקאיות ואירופאיות. החברה תומכת גם בתקן CHAdeMO, המשמש בעיקר את ניסאן ומיצובישי, אם כי הפופולריות של חיבור זה הולך ופוחת, בנוסף קיימות עוד שחקניות כגון בלינק צ'רג'ינג (BLNK) ואיוי גו (EVGO).

סובסידיות ותקנים ממשלתיים

למדיניות הממשלה תפקיד מכריע בעיצוב נוף תשתיות הטעינה. סובסידיות ותמריצים עבור עמדות טעינה של EV יכולים להשפיע באופן משמעותי על קצב פיתוח התשתית ואימוץ תקני טעינה ספציפיים.

באירופה, האיחוד האירופי קידם באופן פעיל את תקן CCS. בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, אין אישור רשמי של ממשלת ארה"ב לתקן טעינה ספציפי. עם זאת, ממשל ביידן הציע תוכנית השקעה של 174 מיליארד דולר כדי להגביר את שוק החשמל, הכוללת מימון לתשתיות טעינה.

למרות מאמצי הממשלה, היעדר תקן מוכר בעולם הביא לנוף טעינה מקוטע במקצת. זה הוביל את טסלה, הידועה בדרך כלל בבלעדיות שלה, להציע מתאמים המאפשרים לרכבים חשמליים שאינם של טסלה לגשת לעמדות הסופרצ'רג'ר שלה ואף לרמוז על האפשרות לפתוח באופן מלא את הרשת שלהם למכוניות חשמליות אחרות בעתיד.

איפה טסלה עומדת בתוך התעשייה

טסלה תמיד הייתה פורצת דרך בתעשיית החשמל. רשת סופרצ'ארג'ר שלה, הידועה בכיסוי הנרחב שלה ובזמני הטעינה המהירים שלה, היא עדות לאסטרטגיית החשיבה קדימה של החברה. זה העניק לטסלה יתרון תחרותי משמעותי, ותרם למוניטין שלה כמותג פרימיום בשוק הרכבים החשמליים.

עם ההכרזה האחרונה שלה לפתוח את רשת הסופרצ'ארג'ר שלה ליצרניות רכב אחרות, טסלה סימנה שינוי פוטנציאלי באסטרטגיה שלה. מהלך זה עשוי לשנות באופן דרסטי את הדינמיקה של מלחמת הטעינה, ואולי לסייע באיחוד התעשייה סביב התקן היחודי של טסלה.

הקרב על הדומיננטיות הטכנית

בדיוק כמו בימים הראשונים של פורמטים של סרטי וידאו, שבהם בסופו של דבר VHS ניצחה את Betamax, או בשנים האחרונות יותר כאשר Blu-ray התגבר על HD DVD, אנו עשויים לראות תקן טעינה אחד עולה מעל האחרים. לחלופין, זה יכול להיגמר יותר כמו ה"מלחמה" בין אנדרואיד ל-iOS: שתי מערכות שונות המתקיימות במקביל, לכל אחת בסיס צרכנים נאמן משלה.

לטסלה, עם רשת הסופרצ'ארג'ר החלוצית שלה, יש התחלה. עם זאת, יש מאמצים הולכים וגוברים של יצרניות רכב וחברות טכנולוגיה אחרות להציע חלופות משכנעות. חברות כמו צ'רג' פוינט (CHPT), בלינק צ'רג'ינג (BLNK), ואפילו ענקיות אנרגיה כמו Shell ו-BP, משקיעות רבות ביצירת תשתית טעינה משלהן.

החשיבות של תקנים בינלאומיים

בעולם מושלם, תקן אוניברסלי אחד שכל כלי הרכב החשמליים יכולים להשתמש בו יועיל ביותר לצרכנים. זה יאפשר לכל רכב חשמלי להיטען בכל עמדת טעינה, בדיוק כפי שרכבי בנזין ודיזל יכולים לתדלק בכל תחנת דלק, ולבטל את "חרדת הטווח" עבור נהגי הרכבים החשמליים.

גופי תקינה בינלאומיים, כמו הנציבות האלקטרוטכנית הבינלאומית (IEC), פועלים למען מטרה זו. עם זאת, כפי שניתן לראות בטכנולוגיות אחרות, הדרך לסטנדרטיזציה יכולה להיות כרוכה במכשולים, טכניים ופוליטיים כאחד.

הנוף העתידי של מלחמת הטעינת EV

בהתחשב במסלול הנוכחי, נראה כי העתיד יביא שילוב של תחרות ושיתוף פעולה. אנו עשויים לראות את רשת הסופרצ'ארג'ר של טסלה נפתחת לכל הרכבים החשמליים, בעוד שחברות אחרות ממשיכות להרחיב את הרשתות שלהן. מתאמים אוניברסליים יכולים להפוך לנפוצים יותר, מה שיקל על נהגי הרכבים החשמליים לנווט במערכות טעינה שונות.

ה"מלחמה" הזו לא עוסקת ביצירת מנצחים ומפסידים. במקום זאת, מדובר בטיפוח סביבה של חדשנות, שיתוף פעולה, ובסופו של דבר, התקדמות לקראת עתיד של אנרגיה מתחדשת שלא מזהמת.

"מלחמה" זו עשויה גם לעורר התקדמות לא רק בתקני טעינה, אלא גם בתחומים קשורים. טכנולוגיית סוללות, פתרונות אחסון אנרגיה, שילוב רשתות חכמות ומקורות אנרגיה מתחדשים אחרים שצפויים להיות מושפעים. במובן זה, מלחמת הטעינה יכולה להיות זרז למהפכה רחבה יותר באופן שבו אנו מייצרים, מאחסנים ומשתמשים באנרגיה.

מחשבות אחרונות

מלחמת הטעינה של הרכבים החשמליים, למרות אופייה התחרותי, היא בסופו של דבר חיובית עבור הצרכנים, התעשייה וכדור הארץ. ככל שכל מתמודד שואף ליצור רשת טעינה אמינה יותר, מהירה יותר ורחבה יותר, הוא מאיץ את המעבר שלנו לעבר עתיד בעל אנרגיה מתחדשת ופחות מזהמת.

לא משנה מי "מנצח", ברור שהניצחון האמיתי יהיה עבור הפלנטה שלנו. במלחמה המתנהלת לאימוץ תחבורה נקייה וירוקה יותר, הפרס אינו רק דומיננטיות בשוק, אלא עולם פחות תלוי בדלקים מאובנים, וצעד משמעותי לקראת הפחתת השפעות שינויי האקלים.

 

 

 

 

 

מקורות:

The Verge

The Driven

Yahoo Finance

TechCrunch

Top Gear