מאת: אסף קופפר

השווקים הפיננסיים בעולם רושמים ראלי חד היום, יום רביעי (23.4), כאשר שילוב בין רגיעה מצד ממשל טראמפ בכל הנוגע להנהגת הפדרל ריזרב ובין שינוי טון בנוגע למלחמת הסחר מול סין העניק רוח גבית למשקיעים. מדד סטוקס 600 באירופה עלה ב-1.7%, והחוזים על מדד S&P 500 האמריקאי רומזים על המשך מגמה חיובית עם עלייה של כ-1.8%. תגובת השוק מדגישה את רמת העצבנות הגבוהה ששררה בשבועות האחרונים, ואת הרגישות הרבה לכל רמז ליציבות מצד וושינגטון. גם באסיה נרשמה עלייה בשווקים, כולל התקדמות במדדים המרכזיים בטוקיו, הונג קונג ושנחאי, כאשר המשקיעים הביעו תקווה שהמתיחות המתמשכת בין סין לארצות הברית נמצאת בפני תפנית מרגיעה.

בלב התפנית הזו עמדו דבריו של הנשיא דונלד טראמפ, שהבהיר כי אין בכוונתו לפטר את יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול. בכך נסוג טראמפ מהתבטאויות קודמות בהן קרא להחלפת פאוול, ותרם לגל שמועות שגרם לדולר להיחלש ולתשואות האג"ח לעלות. כעת, עם הבהרה רשמית, שוק האג"ח האמריקאי התאושש, והתשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה בארבע נקודות בסיס לרמה של 4.36%. גם הביטקוין זינק מעל 90 אלף דולר, בעוד הביקוש לזהב נחלש מעט, כסימן להעברת כספים חזרה לאפיקים מסוכנים יותר. הבהרה זו נתפסת כאיתות של אחריות מצד הנשיא, גם אם מאוחרת, כלפי שווקים שנפגעו מרטוריקה בלתי צפויה ומדיניות לא עקבית.

במקביל, נרשמה גם הקלה אפשרית בזירה הגיאופוליטית: טראמפ ושר האוצר סקוט בסנט רמזו שהעימות מול סין עשוי להירגע בקרוב. הנשיא אף הצהיר כי בכוונתו לנהוג ב"אדיבות" כלפי סין בשיחות הבאות, ושאם תושג עסקה – המכסים יירדו באופן "משמעותי", אם כי לא לאפס. השינוי בגישה עורר תקווה לפתרון מוסכם, והוביל לזינוק במניות סיניות הנסחרות בהונג קונג ולהתחזקות של היואן. במקביל, גם הרפיה זמנית בהחלת מכסים על מוצרים פופולריים, כמו מחשבים ואלקטרוניקה צרכנית, עשויה לתמוך באופטימיות בשוק.

ההצהרות החדשות מגיעות לאחר תקופה מתוחה במיוחד בשווקים, בעקבות השקת מכסי היבוא הדרקוניים בתחילת אפריל – מהלך שהפעיל לחץ על מניות רבות, במיוחד בתחום הטכנולוגיה והיצוא. המשקיעים חששו מהסלמה שתפגע בצמיחה, במיוחד כאשר הפדרל ריזרב עומד בצד מבלי למהר להוריד ריבית. בהקשר הזה, כל סימן לריכוך הטון מצד הבית הלבן עשוי להיתפס כהזדמנות לסיבוב פרסה חיובי. אך אי הוודאות סביב המדיניות הכלכלית והמסחרית של הממשל האמריקאי תרמה לנדנדה חזקה במדדים המרכזיים ולבריחה זמנית לנכסים בטוחים.

שוקי המניות נהנו גם ממומנטום חיובי מצד דוחות כספיים: מניית SAP זינקה לשיא של שש שנים לאחר שהפתיעה עם רווח רבעוני גבוה מהצפוי. מנגד, Reckitt Benckiser רשמה ירידה בעקבות צמיחה חלשה במכירות. נתונים אלו מזכירים למשקיעים את החשיבות של תוצאות עסקיות בשמירה על מומנטום חיובי, גם בצל רעשים פוליטיים. עונת הדוחות הנוכחית, עם דגש על מגזרי הטכנולוגיה והבריאות, עשויה להוות נקודת מבחן לתחזיות רווח אופטימיות שנבנו בחודשים האחרונים.

למרות הסנטימנט האופטימי, יש מי שמזהיר מהתלהבות יתר. כלכלנים בבנק Natixis טוענים שטראמפ עלול להתפשר במהרה כדי לייצב את השווקים, וסין תוכל לנצל את הלחץ האמריקאי כדי להשיג תנאים טובים יותר במשא ומתן. יתרה מכך, בשוק יש שמועות על אפשרות להסכם חדש בסגנון "הסכם פלאזה" – אך אנליסטים מביעים ספק לגביו. בעוד שמדיניות התערבות בשערי מטבע או בניהול מאקרו כלכלי גלובלי דורשת תיאום הדוק, אין כרגע אינדיקציות ברורות שהצדדים מוכנים לצעד כה מתואם.

התגובות לא איחרו להגיע גם מסין: גורמים בכירים בבייג'ינג, כולל נשיא סין שי ג'ינפינג ושר החוץ וואנג יי, הדגישו כי הם מעוניינים בשיחות אך דורשים מו"מ על בסיס כבוד הדדי. סין גם הפצירה במדינות אחרות להימנע מחתימה על הסכמים שיפגעו באינטרסים שלה, והחלה בקמפיין דיפלומטי מול מדינות כמו יפן, אזרבייג'ן ואוסטריה. גם מינויו של סגן שר הסחר לי צ'נגגאנג לתפקיד בכיר בצוות המשא ומתן מעיד על כך שבייג'ינג נערכת ברצינות לשיחות – תוך ניסיון לשדר פתיחות אך גם עמידה על עקרונות.

גם בזירה המוניטרית נרשמה התייצבות מסוימת: טראמפ אמנם שב וביקר את פאוול על כך שאינו ממהר להוריד ריבית, אך ציין כי "לא מתכוון לפטר אותו". בכך נבלמה ההסלמה, ומסר התקבל כסימן ליציבות בשיקול דעתו של הממשל. שוק האג"ח והמניות כאחד הגיבו בהתאם, אך המשקיעים מבינים שזהו רק פרק אחד בסיפור ארוך של חוסר ודאות. המדיניות של הפד, שאינה נגררת ללחצים פוליטיים אך משמרת דריכות אינפלציונית, נשארת הגורם המרכזי שמכתיב את תנאי ההשקעה.

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם מדובר ברגיעה אמיתית או במניפולציה פוליטית זמנית. כל עוד לא נחתם הסכם סחר פורמלי, וכל עוד אין מהלך ברור מצד הפד או הרשות המבצעת, התחושה היא שהשווקים מגיבים יותר לרוח התקופה מאשר לעובדות מוצקות. המשקיעים, אם כן, ממשיכים להלך בזהירות – אך נהנים, לפחות לעת עתה, מהפוגה מתוחה. בתוך כך, תזמון הדוחות, אמירות מדיניות וסימני פשרה – כולם יחד יוצרים סביבה מתוחה שעתידה להשתנות כל הזמן.

מקורות:

בלומברג