מאת: אסף קופפר

שוק ההון מצא את עצמו בשבועות האחרונים תחת השפעה משמעותית של השקת הפלטפורמה החדשה של DeepSeek, סטארט-אפ סיני הטוען כי פיתח מודל בינה מלאכותית שיכול להתחרות ישירות ב-OpenAI תוך שימוש במשאבים מצומצמים בהרבה. בעוד שהתגובות במערב נעות בין סקפטיות לחששות מהשפעת החדשנות הסינית על שוק הבינה המלאכותית, בסין עצמה, השיח שונה לחלוטין, והתגובה נראית כמעט חגיגית.

DeepSeek, שבסיסה בהאנגז’ו – עיר שבה שוכנת גם מטה חברת עליבאבא (BABA), טוענת כי היא הצליחה לאמן את הדגם המתקדם שלה בעלות של שישה מיליון דולר בלבד, תוך הסתמכות על שבבים ישנים יותר של אנבידיה (NVDA), זאת בניגוד לחברות מערביות שמשקיעות סכומי עתק בבניית תשתיות יקרות. הנכונות של DeepSeek להפוך את המודל שלה לקוד פתוח גם תרמה להתלהבות בשוק המקומי, כאשר חברות סיניות רבות רואות בכך הזדמנות להשתלב במרוץ הבינה המלאכותית בצורה פחות תובענית מבחינת השקעה הונית.

אחת המשמעויות הגדולות של DeepSeek היא היכולת להוזיל משמעותית את עלות ה-inference, כלומר שלב הפעלת המודלים לאחר האימון. בעוד שעד כה הייתה תפיסה כי מודלים מתקדמים דורשים השקעות הון גבוהות במיוחד עבור כוח עיבוד עצום, DeepSeek הוכיחה כי ניתן להגיע לרמות ביצועים גבוהות גם עם משאבים מוגבלים יחסית. עובדה זו אמורה הייתה לגרום לענקיות הטכנולוגיה להעריך מחדש את הוצאותיהן, אך במקום זאת, הן דווקא הגבירו את ההשקעות שלהן בתחום.

בעקבות החדשות על פריצת הדרך של DeepSeek, מניותיהן של כמה מהחברות הסיניות המובילות בתחום הבינה המלאכותית, כמו טנסנט (TCEHY), באידו (BIDU) ועליבאבא, רשמו עליות נאות. הסיבה לכך נעוצה בתפיסה הרווחת כי התחרות עם OpenAI ומיקרוסופט (MSFT) לא תהיה עוד קרב בלתי אפשרי, אלא התמודדות מציאותית שבה לחברות הסיניות יש עשוי להיות יתרון תחרותי בזכות גישה פתוחה יותר לטכנולוגיות החדשות והיקפי תמיכה משמעותיים מצד הממשל הסיני.

מנגד, בשווקים המערביים נרשמה תגובה מעורבת להכרזה של DeepSeek. מניות של ענקיות הטכנולוגיה המובילות, כמו גוגל (GOOG), אמזון (AMZN) ומיקרוסופט, חוו תנודתיות לאחר הפרסום, בשל החשש כי העלויות הגבוהות שהן משקיעות בתשתיות בינה מלאכותית עשויות להתגלות כהשקעה מוגזמת. גוגל, למשל, הודיעה על תוכניות להוציא כ-75 מיליארד דולר על הרחבת תשתיות הבינה המלאכותית שלה ב-2025, מהלך שהתקבל בתחילה באופטימיות, אך לאחר מכן גרם לירידה של 7% בערך המניה עקב חששות שההשקעה לא תוביל לתשואה מספקת בטווח הקצר.

באופן דומה, אמזון, שהשקיעה סכומים עתק בבינה מלאכותית עבור חטיבת AWS, רשמה ירידה של יותר מ-4% לאחר שנחשף כי היא מתכננת להגדיל את הוצאות ההון שלה לכ-105 מיליארד דולר ב-2025, כאשר רוב הסכום יוקצה לבניית תשתיות מבוססות בינה מלאכותית. מנכ"ל אמזון, אנדי ג’אסי, הבהיר כי הוא בטוח שההשקעה תשתלם בטווח הארוך, אך המשקיעים נותרו ספקנים לגבי לוחות הזמנים שבהם ההשקעות הללו יתחילו להניב הכנסות משמעותיות.

על אף שמחיר ה-inference צפוי לרדת בעקבות גישות יעילות יותר לאימון והפעלת מודלים, ענקיות הטכנולוגיה בחרו להמשיך ולהרחיב את השקעותיהן באופן חסר תקדים. במקום להפחית את ההוצאות, הן הגדילו את תקציביהן, מתוך הבנה שהביקוש למודלים מתקדמים רק הולך וגדל, הפחתת העלויות עשויה לאפשר להרחיב את השימושים בבינה מלאכותית ולהכניס לשוק שחקנים נוספים. בכך, במקום שהמגמה החדשה תוביל לצמצום ההשקעות, היא דווקא יצרה קרקע פורייה להמשך התרחבות התחום.

 

גורם משמעותי נוסף הוא פלנטיר (PLTR), אשר ממוקמת בצומת קריטי של יישומי בינה מלאכותית עבור גופים ממשלתיים ועסקיים. פלנטיר, המתמחה בניתוח נתונים מתקדמים, נהנית מכך שהוזלת עלות ה-inference מאפשרת לה לספק פתרונות רחבים יותר עבור לקוחותיה, תוך שמירה על רווחיות גבוהה. הדוחות האחרונים של פלנטיר הראו על זינוק משמעותי בביקוש לפיתרונות ה-AI של החברה והזניקו את המניה ב-36% בשבוע החולף. 

בסופו של דבר, פריצת הדרך של DeepSeek משנה את מאזן הכוחות העולמי בתחום הבינה המלאכותית. בעוד שחברות טכנולוגיה גדולות במערב ממשיכות לשאוף לשליטה בתחום באמצעות השקעות הון מסיביות, המודל הפתוח והחסכוני שמציעה החברה הסינית עלול לאתגר אותן ברמה העסקית, הטכנולוגית והכלכלית. כיצד ישפיע השינוי הזה על שוק ההון בטווח הארוך? נותר לראות, אך דבר אחד ברור: תחרות הבינה המלאכותית עולה שלב, והמשחק עוד רחוק מלהסתיים.

מקורות:

ביזנס אינסיידר

יאהו פייננס

r/singularity