עד תחילתה של מגפת הקורונה, אף אחד לא העיז לתאר לעצמו שברגע אחד הכל ייגמר. רחובות שוממים, חנויות סגורות ועולם שלם שנעצר ברגע. ליבה של תעשיית התיירות נדם, הפסימיסטיים מיהרו להספיד אבל האופטימיסטים מיהרו להרגיע, ואף אחד מהם לא בדיוק צדק. נכון שהיום העולם מתחסן לאחר טלטלה בסדר גודל עולמי ומשבר שהשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו, אבל הסיפור של תעשיית התיירות במשך תקופת הקורונה הוא מסע סוער בין תקווה לייאוש, בין חלום למציאות ובין עוצר לחופש, אבל כמו שאומרים הסוף צריך להיות טוב.

 

 

מבחינה היסטורית, הוצאות התיירות בארה"ב צומחות בממוצע בין 2% ל-4% בשנה, על פי איגוד התיירות האמריקני. האיגוד אומר כי בשנה ממוצעת סקטור התיירות תומך ביותר מ-15 מיליון משרות בארה"ב ומייצר תפוקה כלכלית המוערכת ביותר מ-2 טריליון דולר המהווה יותר מ-10% מהתוצר של ארה"ב. לפני המגיפה היווה סקטור התיירות (כולל השפעותיו הישירות והעקיפות) 1 מכל 4 משרות חדשות שנוצרו ברחבי העולם, 10.6% מכלל המשרות (334 מיליון) ו-10.4% מהתמ"ג העולמי (9.2 טריליון דולר). בינתיים, הוצאות התיירות הבינלאומיות הסתכמו ב-1.7 טריליון דולר בשנת 2019 (6.8% מסך היצוא, 27.4% מסך השירותים הגלובלי). 

בשנת 2020 אבדו כ-62 מיליון משרות, אשר היוו ירידה של 18.5% והותירו רק 272 מיליון מועסקים ברחבי הסקטור, לעומת 334 מיליון בשנת 2019. בנוסף, תחום התיירות ספג הפסד של כמעט 4.5 טריליון דולר והגיע ל-4.7 טריליון דולר בשנת 2020, כאשר התרומה לתמ"ג צנחה ביותר מ-49% בהשוואה לשנת 2019, מה שמסמן ירידה של 3.7% בתוצר הכלכלה העולמית בשנת 2020.

 

 

חודש מרץ ב-2020 זכה לא פעם לכינויים פסימיים במיוחד כגון "מרץ השחור". כשמביטים על נתונים כמו נפח הטיסות העולמי, אשר ירד ב-70% בממוצע, והרווח התפעולי גם הוא ירד בכ-56% (ב-11 חברות התעופה הגדולות בארה"ב). לשם ההשוואה ההיסטורית, מגיפת הסארס בשנת 2003 עלתה לחברות התעופה העולמיות סכום אדיר של 7 מיליארד דולר, אך הפגיעה הכלכלית מהתפרצות מגפת הקורונה בהחלט תעלה על זו של מגפת הסארס, על פי האנליסטית Ivan Su מ-Morningstar. על פי נתוני "האיגוד הבינלאומי לתעבורה אווירית" (IATA), התפשטות מגפת הקורונה עולה לחברות התעופה כ-30 מיליארד דולר. 

 

 

מניות התעופה אמנם היוו חלק משמעותי מסך הקורבנות הפיננסים שגבתה מגפת הקורונה, אך הן ממש לא היו היחידות. מניות הקרוזים למשל, חוו מימושים ארוכי טווח וחודשים שלמים של חוסר וודאות, הן ברמה הגלובלית והן ברמה הארגונית. בתחילת המשבר, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) העלה בבהלה את דירוג הסיכון לתחלואה בספינות שייט לרמה הגבוהה ביותר שהארגון מספק ובכך המליץ לציבור הרחב להימנע משימוש בספינות שייט, כולל הפלגות בנהרות וברחבי העולם, מכיוון ש"הסיכון לתחלואה בקורונה בתוך אוניות השייט הוא גבוה מאוד", כך ע״פ הצהרה שפרסמה הסוכנות באתר האינטרנט שלה. 

בין ה-1 לדצמבר 2019 ועד ל-1 במרץ 2020, נרשמה ירידה של לפחות 65% ברוב מניות הקרוזים.
קרניבל קרוז (CCL) נחתכה מכ-50$ לכ-13$, נורווגיאן קרוז ליין (NCLH) ירדה מכ-58$ לכ-10$ ורויאל קריביאן (RCL) צללה מכ-133$ לכ-32$. 

 

 

חשוב להבין שתעשיית התיירות עובדת בדומה לשרשרת אספקה, זה נכון שהסקטור מכיל מגוון עסקים אשר לכל אחד תפקיד אחר, אך במצב שבו אחד נפגע נוצר אפקט דומינו במימדי ענק. ברגע שחל איסור על טיסה או שייט, מי שנפגע באופן ישיר הם המלונות ופלטפורמות האירוח למיניהם. חברת בוקינג (BKNG) למשל, ממוקמת בפסגת אתרי הזמנת הנסיעות ומפעילה בין היתר את Priceline.com, Booking.com Rentalcars.com ו-Kayak.com. מדובר במכה קשה עבורה, מכיוון שבין רגע, בהחלטה ממשלתית אחת היא נאלצת להשבית את פעילותה בלית ברירה. צעדי הממשלות ברחבי העולם דחקו את בוקינג לפינה והחברה נאלצה להשבית זמנית כ-25% מצי העובדים הגלובלי, צעד שהתברר כיעיל במיוחד וחסך לחברה למעלה מ-300 מיליון דולר.

 

 

אז מה קורה מכאן הלאה?

בתחילת המאמר הבטחנו לכם סוף טוב. למען האמת, אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד, אבל אנחנו לגמרי יכולים לראות את מה שמתרחש ממש כאן, אצלנו. מדינת ישראל הצליחה לעשות את מה שאף מעצמה אחרת בעולם לא הצליחה כאשר נתנה גישה לכל אזרחיה לחיסון ואף עודדה זאת.
קצב ההתחסנות הגלובלי כעת עומד על 12% מסך האוכלוסייה בעולם אשר קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון.

לחברות הקרוזים יש עוד לפחות חודש (עד לחודש יולי) לפני שהם חוזרים לפעילות כשגרה (בעקבות איסור ה-CDC על שייט), מה שהופך את הענף לאחרון מבין ענפי הפנאי שחוזרים למסלולם. חברות התעופה מתחילות לראות סימני התאוששות מובהקים, כגון תנועה גדולה יותר באתריהם וזינוק במספר כרטיסי הטיסה הנמכרים, אך עדיין נפח הטיסות הגלובלי נמוך בכ-60% מהממוצע לאורך השנים. כפי שכבר כתבנו, תעשיית התיירות פועלת בשרשרת אספקה ישירה. היא חייבת לעבוד כך, מכיוון שנופש מאגד בתוכו הזמנה, טיסה, מלון ועוד. לכן חשוב להבין שכל אחד מהענפים הללו מושפע מהשני. אם חל איסור כלשהו על טיסה, כנראה שלא תזמינו מלון ובטח שלא תכנסו לאתר ההזמנות.

ע״פ מפת ההתחסנות העולמית, כ-2.12 מיליארד מנות חיסון ניתנו ברחבי העולם נכון לכתיבת מילים אלו. כפי שכולנו מבינים לאחר מעקב הדוק אחרי רמת התחלואה העולמית, ככל שאוכלוסיית העולם תמשיך להתחסן, נוכל לחזור לשגרה תקינה ובטוחה. לפי בלומברג, מדינות ומחוזות עם ההכנסות הגבוהות ביותר מתחסנים פי 30 מהר יותר מאותם מדינות ומחוזות עם הכנסות נמוכות. בארה״ב למשל, אנטוני פאוצ׳י, רופא ואימונולוג אמריקאי, שכיהן כמנהל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות מאז 1984 טוען שברגע שכ-70-85% מהאוכלוסייה האמריקאית תתחסן, ארה״ב תוכל לשוב לשגרה. 

 

 

דוח של ארגון התיירות העולמי (UNWTO) שחקר בשיתוף עם פאנל מומחי התיירות שלו את קצב התאוששות הסקטור לאותה הרמה שלפני מגיפת הקורונה (2019), מצא שכמעט מחצית כ-43% מכלל המומחים בפאנל סבורים כי חזרה מלאה לשגרה לא תקרה לפני 2023 ואילו 41% טענו כי זה יקרה לא לפני שנת 2024. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מניות התעופה למשל, מתחילות להתאושש מהשפעת הקורונה אך הן עדיין נמוכות בממוצע בכ-30-45% ממחירם לפני מגיפת הקורונה, דבר שעבור רבים מעיד על הזדמנות להינות מהריבאונד בסקטור. מניות הקרוזים, אשר עדיין נאלצות להשבית את פעילותן לפחות עד יולי 2021, נמצאות כעת במחיר הנמוך בכ-50-65% בממוצע ממחירן לפני מגיפת הקורונה.

עושה רושם שמגפת הקורונה עירערה את היציבות הגאו-כלכלית והובילה את העולם למשבר של ממש. אולם בזכות אופטימיות נחישות וקצת אירוניה, השווקים הפיננסים הגיעו לשיאי כל הזמנים. לאורך ההיסטוריה נוכחנו ליכולת ההתאוששות המופלאה של החברה בה אנחנו חיים. כעת עבור משקיעים רבים תעשיית התיירות הופכת למעניינת יותר וככל שהזמן עובר והעולם מתחסן- עושה רושם שהתקווה ניצחה והאופטימיות השתלמה, דבר שהוכיח את עצמו גם בשווקים הפיננסים.

 

מקורות:
-unwto
-our world in data
-booking.com
-Royal Caribbean
-Morningstar
-Bloomberg Business
-Finviz