מהו אג״ח?

אג״ח למעשה הוא התחייבות לתשלום המונפקת על ידי הלווה לפרק זמן קצוב. בעת רכישת נייר אג״ח, אתה מסכים להלוות לאותו לווה סכום כסף, בידיעה שאתה תקבל את הסכום שהשקעת, רק עם ריבית. ברוב המקרים, האג"ח משלמת למלווים ריבית תקופתית, בנוסף להחזר הקרן בסוף תקופה ההתחייבות.

לדוגמא: ממשלת ארה״ב מנפיקה סדרת אג״ח כאשר מחיר האג״ח הוא 100 והתשואה השנתית עליו היא 4% למשך תקופה של 30 שנים. מכאן נובע, שבמידה ותשקיעו באותה אגרת חוב, תקבלו בכל שנה 4% על הכסף שלכם למשך 29 שנים, ובשנה ה-30, בפקיעתה של האג״ח, תקבלו את כל הכסף שהשקעתם בהתחלה (הקרן). כך שבמצטבר קיבלתם במשך 30 שנים, כל שנה 4% על הכסף שלכם.

כעת ניתן להבין למה אגרות החוב והתשואה עליהן הפכו להיות דבר אטרקטיבי מאוד בשנה של ירידות בשווקי המניות.

איך ניתן להיחשף לאג״ח?

בעקבות העובדה שאגרות חוב בארה״ב נסחרות מעבר לדלפק, שלא כמו בישראל כאן ישנה בורסה מסודרת לאגרות החוב, ישנן 2 דרכים מרכזיות להיחשף לאגרות חוב אמריקאיות.

הראשונה היא לקנות ישירות את האג״ח עצמו באמצעות פלטפורמת המסחר של Interactive Brokers – באפשרות זו הרוכש (המלווה) יקבל את כל ״ההטבות״ שמגיעות יחד עם רכישת אגרות החוב כמו קבלת הקופון מידי שנה, וקבלת הקרן בפקיעת האג״ח. באם ירצה המשקיע למכור את אגרות החוב שלו לפני שמגיע מועד פקיעתן, יצטרך להעביר את אותן אגרות חוב אל חברת חיצונית (ברוקראז'). כמו כן, בכדי להיות זכאי לרכוש ישירות את האג״ח מאתר הממשל, יצטרך המשקיע להיות אזרח בעל אזרחות אמריקאית.

כמובן שבעזרת ברוקרים שהם ״המתווכים״ בין המשקיעים לאתר הממשל, ניתן לרכוש את אגרות החוב כמו שהן, רק לא ישירות מאתר הממשל של ארה״ב אלא בעזרת חברת הברוקראז'.

הדרך השנייה והפופולארית של רכישת אג״ח ברחבי העולם היא רכישה בעזרת תעודות סל, ומכאן אותו אג״ח מתנהג כמו מניה לכל דבר ועניין.

*הנתונים האמורים בטבלה נכונים לתאריך 30.01.2023.

תשואה לפדיון

התשואה לפדיון היא התשואה השנתית אותה יקבל המשקיע אם יחזיק את האג"ח עד מועד הפדיון שלה. את אותה תשואה מרכיבים 2 פרמטרים, האחד, הסיכון הנכלל בתוך ההלוואה שאתם נותנים וסוג החברה שלה אתם נותנים את ההלוואה, השני הוא טווח הזמן שהאיגרת מונפקת. זאת אומרת, ככל שהסיכון גבוה יותר כך התשואה גבוהה יותר. המשקיעים יכולים לקבל תשואה נמוכה אבל בסיכון קטן, ואם הם מעוניינים להגדיל את התשואה, הם בהתאמה יגדילו את הסיכון.

סיכון המח״מ

מח״מ, ראשי תיבות של משך חיים ממוצע, הוא פרמטר חשוב בבחינת אג״ח והסיכון שמביא אותו אג״ח. ככל שהמח"מ גבוה יותר, זה מעיד על רגישות גבוהה יותר לתשואת האגרת ביחס לזעזועים בריביות בשוק. כלומר יתכן בהחלט אגח שדירוג האשראי שלו גבוה מאוד והסיכון לפשיטת רגל נמוך מאוד, עם זאת היות והוא אגח ארוך, בתקופה בה הריביות הארוכות עולות אג"ח זה יכול לרדת בשיעורים ניכרים.

יש לשים לב כי אותו מח"מ יכול גם להשתנות כתוצאה משתלום ריבית למחזיק האג"ח. באופן טבעי, המח"מ של האג"ח יהיה נמוך מהתקופה לפדיון.

איך הסיכון גדל?

דמיינו לעצמם שאתם רוצים להלוות לממשלת ארה״ב כספים, והאופציה השנייה היא להלוות לחברת פינטק שנמצאת בתחילת דרכה, היכן הסיכון גדול יותר? כמובן שבחברת הפינטק. לכן, אותה חברת פינטק תנסה ״לפתות״ אותכם בעזרת תשואה גבוהה יותר מהתשואה שמעניקה ממשלת ארה״ב, שם הסיכון נמוך מאוד, בעיקר בשל העובדה שמדובר בכלכלה הגדולה ביותר בעולם ובמדינה מהחזקות בעולם, הסיכוי שהיא לא תוכל להחזיר חזרה את כספכם נמוך מאוד, לכן גם התשואה עליה יחסית נמוכה.

הסיכון השני כאמור הוא טווח הזמן שהאיגרת מונפקת. שהאיגרת מונפקת לתקופה ממושכת יותר, כך היא מסוכנת יותר. אם אנחנו נותנים הלוואה לזמן ארוך יותר אנחנו חשופים יותר לתרחישים שעלולים לקרות בזמן הנ״ל. (מי יודע מה יקרה בעוד עשור?) מהטעם הזה, אנחנו נדרוש ריבית גבוהה יותר לאיגרות חוב ארוכות, וההפך גם כן – כשטווח האיגרת הוא לזמן קצר יותר, כך הריבית עשויה להיות קטנה יותר.

אג״ח קונצרני מול אג״ח ממשלתי

אג"ח קונצרני היא אג"ח שמונפקת ע"י חברות, גם הגדולות ביותר כמו אפל ומייקרוסופט. כאשר חברה ציבורית צריכה לגייס כספים עבור השקעה או הוצאה מסוימת, היא פונה לעתים קרובות לשוק ההון כדי לגייס את אותו כסף.
היא בעצם מנפיקה סדרות אג״ח שמטרתן לגייס כסף מהציבור, שהציבור ילווה לחברה כסף, ואותה חברה תשלם למשקיעים ריבית בעבור ההלוואה שלהם. אג״ח קונצרני לעיתים קרובות נחשב להשקעה סולידית ונבונה בעקבות העובדה שהחברות (שוב, תלוי בחברה) משלמות ריבית טובה בעבור ההלוואה שאתם מעניקים לה.

מצד שני, אג"ח ממשלתי היא אג"ח שמונפקת ע"י משרד האוצר של אותה מדינה ומשמשות את הממשלה למימון גירעונותיה התקציביים ולמטרות רבות אחרות. כפי שנאמר מעלה, התשואה עליהן בדרך כלל נמוכה יותר מהתשואה על אג״ח קונצרני, בעקבות העובדה שהסיכון גדול יותר בהשקעה בחברה, מאשר בהשקעה בממשלת ארה״ב.

איך מאתרים אג״ח במערכת המסחר של Interactive Brokers?

במערכת המסחר TWS יש תבנית מוכנה למסחר והתעניינות באגרות חוב. באם נפתח חלונית חדשה במערכת המסחר TWS, ונחפש מסך בשם Bonds, נמצא מסך הכולל בתוכו כל מה שסוחר ומשקיע צריך בשביל לסחור באגרות חוב.

סורק האג״ח במערכת ה-TWS

כאשר פתחתם את מסך סורק האג״ח לפי הפסקה מעלה, תפגשו במסך שנראה קצת מסובך, אך הוא פשוט לגמרי. במעלה העמוד, יש את סורק האג״ח בו תוכלו להגדיר פרמטרים שנדבר עליהם בקרוב. למטה, בתחתית המסך תוכלו למצוא את כל סדרות האג״ח שעונות על הפרמטרים שהגדרתם.
על אותן אגרות חוב תוכלו לדעת את כל הפרטים בשמם.
מה שם החברה שהנפיקה את האגח, מה התאריך והשנה שבו היא פוקעת, כמה היא עולה ומה הקופון (הריבית/דולר) שהחברה תשלם לכם עבור ההלוואה שלכם.

מצד שמאל בסורק תוכלו לבחור באיזה סוג אג״ח אתם מעוניינים. אג״ח קונצרני, אג״ח ממשלתי ועוד סוגי אג״חים רבים. בנוסף, תוכלו בסורק האג״ח להגדיר שאתם רוצים לרכוש אגרות חוב ממשלתיות של ארה״ב. באם תרצו לעשות זאת תצטרכו לחפש באזור זה את אפשרות ״US Treasuries", ולאחר מכן נלחץ על חיפוש ואפשרויות רבות של אגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות יפתחו בפנינו.

נחזור אל הסורק עצמו –
מצד ימין בעמודת ה-Market Data תוכלו להזין פרמטרים כמו מה מחיר האג״ח, טווח מחיר שבו אתם מוכנים לקנות את האיגרת, ומה התשואה שאתם מצפים לקבל בעבור ההלוואה שלכם.

בסיום הזנת פרמטרים אלו, תוכלו לחפש פרמטרים ספציפיים יותר כמו: באיזה תדירות תרצו שהחברה תשלם את הקופון, שנתי, רבעוני, חודשי ועוד. בדרך כלל בחיפוש המטבע משקיעים וסוחרים יחפשו אגרות חוב המונפקות בארה״ב, והמטבע הוא גם בדולרים.

פרמטר נוסף שניתן להזין הוא דירוג האג״ח, וזה מביא אותנו אל ההסבר הבא

מהו דירוג אג״ח?

כפי שנכתב, ההשקעה באג״ח, לעיתים יכול להיות מסוכן כאשר יש חברות/מדינות שינפיקו אגרות חוב, ולא בהכרח תהיה להם את האפשרות להחזיר את הקרן, שבסופו של דבר בעקבות כך גם התשואה על האגח תהיה גבוהה יותר.

אך איך אנחנו נדע אילו חברות/מדינות בטוחות לתת להן הלוואה, ואילו פחות?
חברת הדירוג שמדרגות את אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות על פי הסיכון העסקי בחברות אלו, והסיכון הפיננסי במדינות.
הדירוג מתחלק ל-3: סיכון גבוה, סיכון נמוך וסיכון ממוצע/בינוני.

אג״ח קונצרני מדורג בדרך כלל בסימון באותיות, כדוגמת: A או AA או AAA או BB וכו.
קיימות מספר סוכנויות דירוג בעולם, כגון S&P, Moody's וכו. הציון שמעניקות חברות הדירוג על אותה אגרת מלמד ומשקף את רמת הסיכון של האגרת (בהתאם למח"מ, מידת הביטחונות, נזילות החברה ועוד), ואת מידת הסבירות שהחברה אשר הנפיקה אגרת זו תוכל לשלם במועד (ריבית וקרן). לכל אחת מחברות הדירוג ישנו סימון דירוג משלה, אולם הכלל דומה בכולן והוא שככל שסימון הדירוג גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שהחברה תוכל לפרוע את האגרת במועד, ולהיפך, שככל שסימון הדירוג נמוך יותר, כך גדל הסיכון שהחברה תתקשה לפרוע את האגרת במועד.

אג״ח קונצרני בדירוג בינוני נכתב בסימנים A+,A,-A, אג״ח חברות המקבל את הדירוגים הללו משקף את העובדה שללווה יש יכולת מתחת לממוצע להחזיר את ההלוואה, לאחר מכן יש את הדירוג הבינוני הנמוך שנקרא BBB,+BBB,BBB- ואף בדירוג C מדובר על אג״ח שהחברה ככל הנראה לא תצליח להחזיר את ההלוואה שלקחה. ישנו גם דירוג D, שהוא מצב של חדלות פרעון מצד החברה.

מועד מימוש וקופון

כזכור, לטווח הזמן שבו הונפק האג״ח יש תפקיד חשוב, הרי הוא משפיע על התשואה על אותה איגרת, כמו גם הקופון עצמו שבעזרתו יהיה ניתן לחשב את התשואה שאנו מקבלים על האיגרת. איך עושים זאת במערכת המסחר?
ניתן להביט בתמונה כאן מטה ולראות מצד שמאל את שם איגרת החוב הכולל את שם החברה המנפיקה, את החודש ורק לאחר מכן יום הפקיעה, במקרה הזה ה-1.4, ורק לאחר מכן את השנה שהיא שנת 32. בצד ימין ניתן לראות את מחיר האיגרת שעומד על 119, ואת הקופון שמשלמת שברון בעבור האיגרת, 8.25 דולר בכל שנה, נתון המשקף תשואה שנתית של 7.2%.