מאת: אסף קופפר

מלחמת הסחר שמנהלת ארצות הברית כנגד קנדה, מקסיקו וסין מתעצמת, כאשר הממשל האמריקאי מאיים להרחיב את היקפה גם אל האיחוד האירופי ולתעשיית השבבים. המהלך הזה, בהובלתו של הנשיא דונלד טראמפ, מהווה שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית של ארצות הברית ומעורר תגובות מגוונות מצד השווקים הפיננסיים, החברות הגלובליות והממשלות השונות.

הטלת מכסים על ייבוא היא כלי שנועד להגן על התעשייה המקומית ולחזק את התחרותיות של החברות האמריקאיות. המטרה העיקרית היא להפחית את התלות של הכלכלה האמריקאית ביצרנים זרים, תוך ניסיון להגדיל את הייצור המקומי ולהחזיר משרות לארה"ב. טראמפ רואה במכסים דרך להגביל השפעות זרות על הכלכלה האמריקאית ולצמצם את הגירעון המסחרי, במיוחד מול סין. עם זאת, המכסים אינם מוטלים על החברות הזרות ישירות, אלא על היבואנים האמריקאים, אשר בתורם מגלגלים את העלויות הנוספות לצרכן הסופי.

השווקים הפיננסיים מגיבים למהלכים הללו בתנודתיות גבוהה, כאשר חברות מסוימות נפגעות ישירות מהגבלות הסחר והעלאת מחירי חומרי הגלם. יצרניות רכב כמו ג'נרל מוטורס (GM) ופורד (F) עומדות בפני עלייה בעלויות הייצור, מה שעלול לפגוע ברווחיותן ולגרום לעלייה במחירי הרכב לצרכן האמריקאי. גם ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל (AAPL) ומיקרוסופט (MSFT), אשר תלויות ברכיבי ייצור מסין, נאלצות להתמודד עם עלויות ייצור גבוהות יותר ולחפש פתרונות אלטרנטיביים.

למרות ההתנגדות מצד רבים בקונגרס ומחוץ לו, טראמפ ממשיך בקו התקיף שלו, בטענה כי האסטרטגיה הזו תשתלם לטווח הארוך. החשש המרכזי בקרב כלכלנים הוא שהמכסים יובילו להאטה כלכלית עולמית, כאשר מדינות שנפגעות מהמהלך נוקטות בצעדי תגמול. סין, למשל, כבר הודיעה על מכסים משלה על ייבוא אמריקאי, כולל פגיעה משמעותית בתעשיית החקלאות האמריקאית. אירופה, אשר עלולה להיכנס למעגל הסנקציות בקרוב, מאיימת גם היא בתגובה משלה, מה שעשוי להחריף את מלחמת הסחר.

תעשיית השבבים עלולה להיות אחד הקורבנות הבולטים של המהלך, במיוחד אם ארצות הברית תחליט להטיל מכסים על מוצרים חיוניים בתחום זה. חברות כמו אנבידיה (NVDA) ו-אינטל (INTC), אשר פועלות באופן גלובלי, עשויות למצוא את עצמן בלב הסערה, כאשר גישה מוגבלת לשוק הסיני עלולה להוביל לירידה בביקוש ולפגיעה בהכנסות. החשש מהגבלות סחר בתחום זה גובר לאור העובדה שסין מהווה צרכנית מרכזית של שבבים, ורבים חוששים מפגיעה בשרשראות האספקה הגלובליות.

בנוסף, קיימת השפעה ישירה על תעשיית החקלאות האמריקאית, אשר מהווה מטרה עיקרית למכסים המוטלים על ידי מדינות יריבות. חקלאים אמריקאים, אשר תלויים בייצוא לשווקים בינלאומיים, במיוחד לסין, חווים ירידה חדה בהכנסותיהם בשל המכסים ההדדיים. כתוצאה מכך, הממשל האמריקאי נאלץ להקצות סובסידיות והקלות לחקלאים שנפגעו, מה שמוסיף לחץ על התקציב הפדרלי.

השווקים הפיננסיים, מצדם, מראים תגובות מעורבות. מדדי המניות המרכזיים בארצות הברית, כולל S&P 500, הנאסד"ק ודאו ג'ונס, חוו תנודתיות גבוהה בעקבות ההצהרות השונות של הממשל. חברות בעלות חשיפה גבוהה לשווקים בינלאומיים רואות פגיעה ישירה בשוויין, כאשר חוסר הוודאות הכלכלית עלול להגביר את התנודתיות בשוק. במקביל, משקיעים רבים מחפשים מקלט בנכסים בטוחים יותר כמו אג"ח ממשלתי ודולר אמריקאי.

למרות ההשלכות הקשות של מלחמת הסחר, ישנם גם גורמים הרואים בכך הזדמנות עבור חברות אמריקאיות מסוימות, אשר אינן תלויות בייבוא או ביצוא לשווקים שהושפעו מהמכסים. חברות הממוקדות בשוק המקומי עשויות להרוויח מהגנה על התעשייה הפנימית והגברת הביקוש למוצרים מקומיים. עם זאת, קשה לקבוע כיצד תתפתח מלחמת הסחר בעתיד, שכן כל מהלך מצד אחד גורר תגובה מצד שני, ושרשרת האירועים הכלכליים המתמשכת עשויה להוביל לשינויים בלתי צפויים במאזני הכוחות הגלובליים.

הצעדים של טראמפ משקפים גישה כוחנית לניהול הכלכלה והסחר הבינלאומי, אך ספק אם הם אכן יובילו לשיפור המצופה במשק האמריקאי. בעוד שחלק מהחברות המקומיות עשויות ליהנות מההגנות החדשות, אחרות עלולות להיפגע מהיעדר חומרים זולים ומירידה בביקוש העולמי. השוק הפיננסי, מצדו, עשוי להמשיך לגלות תנודתיות גבוהה ככל שמלחמת הסחר תתרחב ותשפיע על סקטורים נוספים. השאלה המרכזית שעומדת בפני המשקיעים היא האם המהלכים הללו אכן ישרתו את הכלכלה האמריקאית בטווח הארוך, או שמא הם יובילו לפגיעה בכלכלה העולמית ולתוצאות בלתי צפויות.

מקורות:

יאהו פיינס