מאת: אסף קופפר
האיחוד האירופי חוקק חוק חדש נגד חברות הטכנולוגיה הגדולות, אפל (AAPL), מטא (META) ואלפאבית (GOOGL), שמטרתו להגביל את השפעתן ולשמור על תחרות הוגנת בשוק. החוק, הנקרא "חוק שווקים דיגיטליים" (DMA), נכנס לתוקף לאחרונה ונועד לצמצם את הכוח של חברות הטכנולוגיה הגדולות באירופה. הוא מאפשר להטיל קנסות משמעותיים שעדיין לא ראינו של עד 10% מההכנסות הגלובליות של החברה עבור התנהגות אנטי-תחרותית, ובמקרים של הפרה חוזרת, הקנס יכול להגיע עד 20%.
החקירות שהתחילו נגד החברות מתמקדות בשאלות שונות: האם אפל ואלפאבית (החברה האם של גוגל) מכוונות באופן ראוי את המשתמשים להצעות מחוץ לחנויות האפליקציות שלהן, App Store ו-Google Play, כפי שדורש החוק, האם קיימות מגבלות בלתי הוגנות על יכולת המפתחים לקדם את מוצריהם מחוץ לערוצי המכירות הללו, והאם אפל מקיימת את החובה לאפשר למשתמשים באייפון להסיר כל תוכנה מהמכשיר שלהם. כמו כן, נבדקת ההעדפה האפשרית של אלפאבית לשירותיה העצמיים בתוצאות חיפוש של גוגל.
מטרת החוק והחקירות היא להבטיח שוקים דיגיטליים פתוחים ותחרותיים באירופה, תוך הגנה על הצרכנים והמתחרים מפני התנהגויות אנטי-תחרותיות של ענקיות הטכנולוגיה. בעקבות כך חברות הטכנולוגיה מתמודדות עם לחץ רגולטורי גובר ברחבי העולם, והחקירות הללו מחזקות את המסר שעליהן לשנות חלק מהתנהלויותיהן כדי לפעול בהתאם לחוק.
החוקים החדשים דורשים מחברות הטכנולוגיה לבחון מחדש את האסטרטגיות והמדיניות שלהן באופן שיאפשר להן להתאים את עצמן לדרישות של חוק שווקים דיגיטליים (DMA). דבר זה יכול לכלול שינויים באופן שבו הן מנהלות את חנויות האפליקציות שלהן, שיפור השקיפות והגמישות ביחס למפתחים ולמשתמשים, והבטחת הפרדה ברורה והוגנת בין השירותים שהן מציעות לבין אלו של מתחרים.
למשל, חברות כמו אפל ואלפאבית עשויות להצטרך להפחית את המגבלות על מפתחים שמנסים לקדם את האפליקציות שלהם מחוץ לחנויות האפליקציות הרשמיות, ולאפשר למשתמשים גישה נוחה יותר לשירותים חלופיים. זה יכול להביא לפתיחת השוק לתחרות גדולה יותר וליצירת מגוון רחב יותר של בחירות לצרכנים.
בנוסף, חקירת ה"תשלום או הסכמה" של מטא מצביעה על חשיבות השקיפות וההגנה על פרטיות המשתמשים. חברות צריכות לוודא שהן מבקשות במפורש את הסכמת המשתמשים לפני שהן משתמשות בנתונים האישיים שלהם לצורכים שונים, ולהציע אופציות חלופיות למשתמשים שאינם מעוניינים בפרסומות ממוקדות.
העובדה שהוועדה האירופית חוקרת גם את המבנה החדש של עמלות ותנאים נוספים עבור חנויות אפליקציות חלופיות מדגישה את הצורך בתחרות פתוחה והוגנת, שלא תהיה מוטה לטובת החברות הגדולות בלבד. ההשפעה על מניות החברות עשויה להיות תלויה בתוצאות החקירות ובתגובות החברות לדרישות הרגולטוריות. אם החברות יצליחו להתאים את עצמן לדרישות באופן מהיר ויעיל, זה עלול להוביל לחיזוק האמון בהן מצד המשקיעים והשוק, מה שיכול לתמוך בערכי המניות שלהן. מאידך, כשל בהסתגלות לדרישות או קנסות כבדים עלולים לפגוע בתדמית החברות, באמון הציבור ולבסוף – בערך השוק שלהן.
המשמעות של קנסות שיכולים להגיע עד 20% מההכנסה הגלובלית עבור התנהלות אנטי-תחרותית או הפרות חוזרות של החוק יכולים להיות מורגשים ביותר, ולהשפיע על הרווחיות של החברות ועל המניות שלהן בשוק ההון. מעבר לפן הפיננסי, קנסות כאלה עלולים להשפיע על התדמית והאמון בחברות אלו, ולאלץ אותן לשקול מחדש את האסטרטגיות העסקיות והטכנולוגיות שלהן. במקרה של קנסות גבוהים, החברות עשויות לצמצם השקעות בחדשנות או להעביר חלק מהעלויות למשתמשים, מה שיכול לשנות את התחרותיות והאטרקטיביות של השירותים שהן מציעות. כל זאת יכול להוביל לתמריץ ליצירת תרבות של תחרות הוגנת ושיפור השקיפות והגמישות ביחסים עם מפתחים ומשתמשים, אך גם לפגיעה ביכולת של החברות להמשיך ולהוביל חדשנות במהירות הרגילה להן.
בנוסף, עלולות להיות השלכות רחבות יותר על תעשיית הטכנולוגיה כולה, כאשר תקדימים אלו יכולים להשפיע על חקיקה ורגולציה במדינות ואזורים אחרים. חברות טכנולוגיה גדולות אחרות, שאינן נכללות בחקירה הנוכחית, עשויות למצוא עצמן תחת בדיקה דומה בעתיד, ולכן יתכן שיצטרכו לעשות שינויים פרואקטיביים במדיניות ובפרקטיקות שלהן. עבור החברות הנחקרות כרגע, חשוב שימשיכו לשתף פעולה עם הרגולטורים ולהראות מחויבות לתקן ולשפר את התנהלויותיהן בהתאם לדרישות. זה יכול לכלול התאמות בטכנולוגיה, במדיניות פרטיות, במבנה עמלות למפתחים, ובאופן הצגת תוצאות חיפוש ומוצרים בפלטפורמות השונות.
החקירות והחוק החדש של איחוד האירופי יכולים להיות נקודת מפנה עבור התעשייה הדיגיטלית, עם השפעות משמעותיות על החברות הגדולות, המשקיעים בהן, והשוק כולו. זה דורש של רגולציה מחמירה יכול לקבוע סטנדרטים חדשים לאופן שבו חברות טכנולוגיה מתנהלות, משפיעות על הפרטיות, השקיפות, והתחרותיות בשוק הגלובלי. השפעות אלו יכולות להתבטא ביצירת מערכות ופתרונות חדשניים שמתחשבים בצורך לקיים תחרות הוגנת ולהגן על זכויות המשתמשים, וכן בפתיחת השוק לחברות חדשות שיכולות להציע אלטרנטיבות לשירותים הקיימים. כל זאת עלול להוביל להורדת מחירים, שיפור שירותים, וחדשנות רבה יותר בתעשייה.
עם זאת, קיים גם הסיכון שרגולציה כבדה יותר תעכב חדשנות ותגדיל את העלויות לחברות, מה שיכול להשפיע בסופו של דבר גם על המשתמשים הקצה. חברות עשויות להוציא יותר כסף על עמידה בדרישות הרגולטוריות, ואלו עלויות עלולות להתגלגל למחירי המוצרים והשירותים שהן מציעות. לכן, חשוב שתהליך הרגולציה יהיה מאוזן, תוך שמירה על מטרותיו של חוק שווקים דיגיטליים ליצירת תחרות תקינה והגנה על הצרכנים, אך גם מתן המרחב הדרוש לחברות להמשיך ולחדש. בסופו של דבר, יתרון זה יכול להוביל לצמיחה והתפתחות הן עבור החברות והן עבור הצרכנים באירופה ומעבר לה.
מעבר לזה, תהליך ההתאמה לרגולציה החדשה יכול גם לקדם שיתוף פעולה רחב יותר בין חברות הטכנולוגיה לרשויות הרגולטוריות. הקמת פורומים לדיאלוג, תיאום פעולה והחלפת מידע יכולה לסייע בהבנת הצרכים והאתגרים השונים, ובכך ליצור מסגרות רגולטוריות שתומכות בחדשנות תוך שמירה על הצרכנים והתחרות ההוגנת. כמו כן, ייתכן שנראה את התעשייה מגיבה על ידי יצירת סטנדרטים ענפיים חדשים או אימוץ פתרונות טכנולוגיים שמסייעים לחברות לעמוד בדרישות הרגולטוריות בצורה יעילה יותר. דוגמה לכך יכולה להיות פיתוח מערכות ניהול נתונים מתקדמות שמאפשרות לחברות לשמור על פרטיות המשתמשים בהתאם לחוקיות, ללא פגיעה באיכות השירות.
לסיכום, החוק החדש של האיחוד האירופי, חוק שווקים דיגיטליים (DMA), מציב אתגר חדש לפני ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מטא, ואלפאבית, במטרה לשמור על תחרות הוגנת ולהגן על הצרכנים באירופה. עם האפשרות לקנסות של עד 20% מההכנסה הגלובלית עבור התנהגות אנטי-תחרותית, החברות נדרשות לבחון מחדש את מדיניותן ולהתאים עצמן לדרישות החוק. המעבר לשוקים דיגיטליים פתוחים ותחרותיים יכול להוביל לפתיחת השוק לתחרות גדולה יותר וליצירת מגוון רחב יותר של בחירות לצרכנים, תוך שיפור השקיפות והגמישות. עם זאת, ישנו הסיכון שרגולציה כבדה תעכב חדשנות ותגדיל עלויות. חשוב למצוא איזון נכון בתהליך הרגולציה, כדי לאפשר צמיחה והתפתחות תוך שמירה על מטרות החוק ליצירת תחרות תקינה והגנה על הצרכנים.
מקורות:
פייננשל טיימס
יאהו פייננס
או.אי.סי.די
פוקס ביזנס
סי אן אן
רויטרס
ניו יורק טיימס
*הכותב משמש כעובד בחברת אינטראקטיב שירותי בורסה
בע"מ (להלן: "החברה"). כל האמור והמוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד ואינו מהווה
ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או המלצה כלשהי למסחר בשוק ההון המתחשבים בנתונים
ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או נכסים
פיננסים מכל סוג, מדדים וכיו"ב. כמו כן, המידע המוצג בכתבה לעיל אינו מהווה תמריץ
ו/או המלצה ו/או ייעוץ לפעול בדרך כלשהי בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור
בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג
בה. הנתונים המוצגים בכתבה אינם מהווים ערובה או מדד כלשהו לתוצאות ותשואות
עתידיות. הניתוח שבוצע לעיל הינו רק על בסיס מידע פומבי ציבורי וללא שיח עם החברות
המוזכרות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים
ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פעילות בשוק ההון דורשת ידע, הבנת סיכונים ומיומנות.
כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
החברה ו/או הכותב עשויים להחזיק חלק מניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים
לעיל.
.