מאת: אסף קופפר

 

אילון מאסק הגיש תביעה נגד OpenAI והמנכ"ל שלה, סם אלטמן, בטענה להפרת חוזה. התביעה טוענת כי השותפות בין OpenAI למיקרוסופט (MSFT) פגעה בהסכם לפיתוח בינה מלאכותית כללית (Artificial General Intelligence) או בקיצור AGI לטובת האנושות. לפי התביעה, במקום להנגיש את הטכנולוגיה לציבור, OpenAI עבדה על הטכנולוגיה במטרה למקסם רווחים למיקרוסופט. מאסק, שהשקיע 44 מיליון דולר ב-OpenAI בתחילת הדרך ועזב את הדירקטוריון ב-2018 עקב אי-הסכמות עם אלטמן וטוען כי הובטח לו שהארגון יישאר ללא מטרת רווח.

התביעה עוסקת גם בטענה שדגם ה-AI האחרון של GPT4 ,OpenAI, חצה את הסף ל-AGI, שבו מחשבים פועלים ברמה שווה או גבוהה מהאינטליגנציה האנושית, וכי העסקה עם מיקרוסופט מקנה לחברה רישיון לטכנולוגיה של OpenAI לפני השגת AGI. התביעה דורשת לקבע האם GPT4 יכול להחשיב כ-AGI. OpenAI ומייקרוסופט סירבו להגיב על התביעה, במכתב לחברה, ג'ייסון קוון, סמנכ"ל האסטרטגיה של OpenAI, אמר שהחברה "לא מסכימה" עם הנחות התביעה וטען כי GPT4 אינו AGI וכי OpenAI היא ישות עצמאית שאינה כפופה למיקרוסופט.

חשוב להבין את השתלשלות העניינים שהובילה להגשת התביעה, אילון מאסק היה אחד מהמייסדים המקוריים של OpenAI בשנת 2015, יחד עם אחרים כמו סם אלטמן, גרג ברוקמן, איליה סוצקבר, וואי ג'י. המטרה של הארגון הייתה לקדם ולפתח בינה מלאכותית בצורה שתהיה לטובת כל האנושות, תוך התמקדות בבטיחות ובשיתוף פעולה. מאסק, שהתעניין רבות בפוטנציאל ובסיכונים של בינה מלאכותית, ראה בכך הזדמנות לקדם פיתוח אחראי בתחום זה.

הוא היה חלק מהדירקטוריון ותרם כספית לחברה, אך בשנת 2018, עזב את הדירקטוריון של OpenAI. הסיבה העיקרית לעזיבה שלו הייתה כדי למנוע ניגוד עניינים עם תפקידו כמנכ"ל טסלה, במיוחד בהתחשב בעבודה של טסלה על בינה מלאכותית למערכות הנהיגה האוטונומית שלה. בנוסף, היו דיווחים על אי-הסכמות בינו לבין ניהול OpenAI לגבי כיוון המחקר והפיתוח בתחום ה-AI.

בשנת 2019, לאחר עזיבתו של מאסק, OpenAI עברה מלהיות ארגון ללא מטרת רווח להיות חברה עם זרוע רווחית, OpenAI LP, תוך שמירה על משימתה המקורית. השינוי במבנה הארגוני הזה הגיע כחלק ממטרה למשוך השקעות נוספות ולהאיץ את הפיתוח של טכנולוגיית AI. זה גם הזמן בו החלה השותפות העמוקה עם מיקרוסופט, שהביאה להשקעות גדולות ב-OpenAI.

התביעה של מאסק מעלה שאלות על התפקיד של OpenAI כגוף ללא מטרת רווח שנועד להפיק טכנולוגיית AI לטובת כלל האנושות והאם היא נסוגה ממטרה זו לאחר השותפות עם מיקרוסופט. השותפות בין OpenAI למייקרוסופט נבדקת על ידי רשויות התחרות בארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה. התוצאה של התביעה והשותפות עשויה להשפיע על עתיד הבינה המלאכותית והשימוש בה לטובת האנושות, כמו גם על היחסים בין ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט וחברות בתחום הבינה המלאכותית.

 

התביעה שהגיש אילון מאסק נגד OpenAI וסם אלטמן מעלה סוגיות מרכזיות בנושאי אתיקה, שיתוף פעולה עסקי ומטרת הפעילות של גופים העוסקים בפיתוח בינה מלאכותית (AI). בליבת התביעה עומדת הטענה כי OpenAI, שנוסדה במקור כארגון ללא מטרת רווח עם המטרה לפתח AI לטובת האנושות, הפכה לחברה רווחית שמשרתת בעיקר את אינטרסים עסקיים של מיקרוסופט.

מאסק טוען כי השותפות של OpenAI עם מיקרוסופט הפרה את ההסכם שלפיו כל פריצת דרך גדולה בתחום ה-AI תהיה זמינה לציבור ללא תשלום. הוא מצביע על כך שהטכנולוגיה הנוכחית משמשת למקסום רווחים ולא לטובת האנושות כולה.

התביעה מתמקדת בשאלה האם GPT-4, דגם ה-AI החדיש ביותר של OpenAI, חצה את הסף להיות בינה מלאכותית כללית (AGI), שהיא בינה שיכולה לבצע משימות ברמה שווה או גבוהה מזו של האינטליגנציה האנושית. מאסק דורש שבית המשפט יכריע בשאלה האם GPT-4 נחשבת ל-AGI ולכן אמור להיות זמינה לציבור כחלק מההסכם המקורי.

השותפות בין OpenAI למייקרוסופט הביאה להשקעה של 13 מיליארד דולר מצד מיקרוסופט ב-OpenAI. התביעה עלולה להשפיע על הקשרים בין שתי החברות ועל הדרך בה מיקרוסופט משתמשת בטכנולוגיה של OpenAI. כמו כן, היא מעלה שאלות לגבי ההשפעה והשליטה של מיקרוסופט על OpenAI והאם מיקרוסופט משפיעה באופן לא ראוי על החלטות OpenAI.

OpenAI וסם אלטמן טוענים כי התביעה מבוססת על חרטות של מאסק על כך שהוא לא מעורב יותר בחברה. הם מדגישים את המחויבות שלהם למטרת הפיתוח של AGI לטובת כלל האנושות וכופרים בטענה שהם הפכו לחברת בת של מיקרוסופט. ג'ייסון קוון, סמנכ"ל האסטרטגיה ב-OpenAI, הביע במזכר לעובדים אכזבה מהצעדים שננקטו נגד החברה על ידי מאסק, שהוא אחד מהמייסדים ותורם מרכזי בשלביה הראשונים. 

התגובה של OpenAI לתביעה משקפת את המתח שנוצר בין החזון המקורי של החברה לפיתוח בינה מלאכותית לטובת האנושות לבין המציאות הנוכחית, שבה החברה מתמודדת עם טענות על סטייה מהחזון הזה. OpenAI, שהפכה לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום ה-AI, מנסה להראות שהיא עדיין מחויבת לעקרונותיה המקוריים, תוך מאמץ להתמודד עם האתגרים המתעוררים בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ותביעות משפטיות.

התביעה של מאסק מציבה את השאלה הרחבה יותר איך גופים העוסקים בפיתוח בינה מלאכותית צריכים להתנהל כאשר מדובר בטכנולוגיה עם פוטנציאל רב כל כך לשינוי החברה. היא גם מעלה את הצורך בשקיפות ובאחריות אתית בעבודה עם טכנולוגיות מתקדמות אלו. ההשלכות של התביעה עשויות להגדיר מחדש את הדרך בה חברות וארגונים מתמודדים עם האתגרים וההזדמנויות שה-AI מציע.

התביעה שהגיש אילון מאסק נגד OpenAI בהחלט מעוררת עניין ומרתקת, מכיוון שהיא מעלה שאלות חשובות ומורכבות לגבי האתיקה והחוקיות של ארגונים ללא מטרת רווח שהופכים לפעול תחת מודל רווחי. זו שאלה מרכזית, במיוחד כשמדובר בארגונים שמטרתם המקורית הייתה לפעול לטובת האנושות כולה. התביעה מעלה גם סוגיות לגבי החזר ההשקעה למי שתמך בארגון בשלביו הראשונים, בהנחה שהוא ישאר ללא מטרות רווח.

בדרך כלל, סכסוכים משפטיים כאלה עלולים להסתיים בפשרה, אך מאסק, שהוא אחד מהאנשים העשירים ביותר בעולם, עשוי לבחור לדחוף את התיק למשפט מלא במקום למצוא פשרה. זה עשוי להעיד על מגוון אינטרסים שיש לו בעניין זה. מאסק עצמו מעורב בפיתוח בינה מלאכותית דרך חברתו xAI והפיתוח של ג'ורק, והתביעה עלולה לשמש כאמצעי להסחת דעת ב-OpenAI ומייקרוסופט או אף ליצור יתרון תחרותי.

מאסק יכול להיות מחפש להשיג כמה דברים מהתביעה הזו: החזרת OpenAI לנתיבה המקורי כארגון ללא מטרת רווח, גישה ל-IP (זכויות יוצרים) של OpenAI או אף להפוך אותו לזמין לציבור, מה שיכול לפתוח את הדלת לחדשנות ולשיתוף פעולה רחב יותר בתחום ה-AI. כמו כן, יתכן שהוא מנסה להציב את עצמו ואת חברתו כמנהיגים אתיים בתעשיית ה-AI, המניעים את הפיתוח והשימוש בבינה מלאכותית לטובת האנושות כולה.

בסופו של דבר, התביעה והתהליכים המשפטיים הקשורים אליה עשויים להציב קדימון לעתיד של פיתוח בינה מלאכותית, השפעת הכסף על מחקר ופיתוח, ואת הדרך בה חברות וארגונים יכולים לשתף פעולה לטובת מטרות גבוהות יותר.

מקורות:

פייננשל טיימס

יאהו פייננס

פוקס ביזנס

סי אן אן

רויטרס

ניו יורק טיימס